ליצנים

בצללים עמוקים היכן שמתגנבות לחישות,
שוכבת האיוולת החשופה של הליצנים.
עם חיוכים צבועים וסנטרים חלולים,
הם מסתובבים בעיירות הדוממות והרדופות.

עיניהם זוהרות בסודות כהים,
בחליפות ארגמן הם עוקבים אחר הלילה.
עם כל צעד, חלקי השתיקה,
חושפת אימה באור החיוור של הירח.

בלון ביד, צחוק לועג,
הם מפתים אותך קרוב עם צליל רדוף.
אבל במבטם, שום חום לא יכול לנוח,
רק צמרמורת סתמית שמסתחררת מסביב.

בסיוטים הם רוקדים לנצח,
בצחוק מפחיד, חד כמו סכינים.
הליצנים החשאיים של הרומנטיקה האפלה,
בחיפוש של גוגל, הטרור שלהם משגשג.


השאר תגובה

This site is protected by hCaptcha and the hCaptcha Privacy Policy and Terms of Service apply.